גזר דין בתיק ת"פ 1996-06

 1.  הנאשם הורשע בעבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.

האירוע המתואר בכתב האישום, כפי שהוכח לאחר שמיעת הוכחות, מתייחס לפינוי הישוב עמונה, שבוצע על ידי משטרת ישראל ביום 1.2.06 (להלן: "הפינוי", "עמונה"). הנאשם השתתף בפינוי במסגרת תפקידו ביחידת הפרשים של מחוז ירושלים במשטרת ישראל.

במהלך ניסיונות המשטרה לפזר את המפגינים ולפנותם, דרבן הנאשם את סוסו ודהר לעבר יהודה עציון (להלן: "המתלונן") אשר שוחח באותה שעה עם אחר. הנאשם הדהיר את סוסו אל מקום עומדו של המתלונן במהירות גבוהה מן הסביר, פגע בו עם סוסו והפילו לקרקע, תחת רגלי הסוס.

כתוצאה ממעשיו אלה של הנאשם נחבל המתלונן.

2.  שירות המבחן הגיש תסקיר לגבי הנאשם. על פי האמור בתסקיר, הנאשם בן 38, פרוד ואב לארבעה ילדים.

תוארו משפחתו ועברו של הנאשם. בגיל 26 התגייס למשטרת ישראל ליחידת היס"מ ובשנת 2002 עבר ליחידת הפרשים. בהמשך למד לימודי תואר ראשון.

צוין כי הנאשם הציג בפני קצינת המבחן חוות דעת רבות משנות עבודתו במשטרה, המעידות על הערכה גבוהה של הממונים עליו, הן באשר לתפקודו המקצועי והן באשר ליחסי האנוש הטובים שלו.

לגבי העבירה נאמר כי הנאשם תיאר את האווירה המורכבת שהייתה סביב אירוע הפינוי ואת תחושותיו באירוע שהחל, לדבריו, כאירוע שגרתי, והפך להפתעתו לאחד האירועים הקשים ביותר שהיו לו בכל תקופת שרותו במשטרה. הנאשם תיאר קונפליקט שחש בין הזדהות עם המפגינים ודעותיהם, לבין אמונתו בצדקת דרכו כשוטר הפועל במסגרת החוק והסדר.

קצינת המבחן התרשמה שהנאשם מתקשה לקחת אחריות מלאה על התנהגותו המתוארת בכתב האישום. הנאשם מתקשה לבחון את חוסר שיקול הדעת ואת המניעים העמוקים שבבסיס התנהגותו. לדבריה ייתכן והדבר הוא פועל יוצא של קשייו לבוא בעמדה אחרת מזו שהציג בהליך ההוכחות בבית המשפט.

הנאשם תיאר את המחירים האישיים שהוא משלם בגין התנהגותו באירוע.

קצינת המבחן ציינה כי התרשמה שלאורך השנים, וכדי להתמודד עם מצבי קונפליקט במסגרת עבודתו, השתמש הנאשם במנגנון הגנה של ניתוק רגשי. ניתוק זה לא אפשר לו לצפות מראש ולמנוע תגובה אימפולסיבית במקרה דנן, אך הדגישה שהאירוע אינו משקף את התנהגותו האופיינית של הנאשם.

לסיכום, על רקע התרשמותה החיובית מהנאשם, לאור ההתרשמות מרמת סיכון נמוכה להישנות התנהגות דומה, ובשל האפשרות הסבירה שהרשעה בפלילים תגרום להשלכות קשות על עבודתו של הנאשם - המליצה קצינת המבחן לסיים את ההליך הנוכחי בלא הרשעה, ולהטיל על הנאשם צו של"צ בהיקף נרחב של 300 שעות.

3.  במסגרת הראיות לעונש מטעמו של הנאשם, הוגשו מסמכים ונשמעו עדויות אופי רבות.

ניצב משנה דורון ידיד: הכיר את הנאשם בין השנים 1999-2002, כאשר שימש כמפקד יס"מ ירושלים, והנאשם היה אחד השוטרים ביחידה. באותן שנים היו אירועים רבים שהיחידה עסקה בהם, ביניהם פיגועים רבים והפרות סדר קשות. מדובר בתקופה מיוחדת מאד בחיי המדינה ובפרט בעיר ירושלים, ושגרת העבודה שלהם ביס"מ הייתה קשה מאד. ככל הזכור לו, הנאשם הוא אחד השוטרים שלא הסתבכו בשום אירוע, ומדובר באירועים בהם מספר רב של מפגינים. העיד כי הנאשם ממושמע מאד, שקט, מקובל על חבריו ומבצע את המוטל עליו באופן משביע רצון ומעורר הערכה. לאחר שהנאשם עזב את היס"מ, פגש בו ביחידת הפרשים, וגם שם הנאשם נבחן ביכולות המקצועיות שלו. הנאשם בחור שקול ומקצועי.

רפ"ק אמיר ארזני: מפקד תחנת הראל, ובין השנים 2000-2002 שימש כמפקד מחלקה ביס"מ. תקופה זו התאפיינה בפיגועים רבים, הפרות סדר, אירועי אוקטובר. תקופה לחוצה מאד הדורשת כוחות נפש גדולים להגיב בשיקול דעת. לנאשם היה אז קשה כפליים כי הוא לא התגורר בירושלים ונדרש לשהות ימים רבים מחוץ לבית. ובכל זאת, הנאשם שמר תמיד על איפוק, מקצועיות, קור רוח ונכונות להקריב. הוא בלט  במחלקה בשיקול דעת ובשלווה שהפגין גם באירועים חריגים. גם לאחר מכן, כאשר כבר עזב את היס"מ, פגש בנאשם במסגרת תפקידו ביחידת הפרשים, וגם אז הנאשם היה ממושמע ומאורגן, לא ניתן היה לציין אותו לשלילה בשום מצב. תמיד דבק בהנחיות ובפקודות ונהג באיפוק, גם במצבים בהם נתקל באלימות של מפירי סדר.

רפ"ק דוד אבוחצירה: היה מפקד יחידת הפרשים כאשר הנאשם הצטרף אליה. הנאשם עבר קורס פרשים ארוך וקשה, אותו מסיימים רק פרשים המראים יכולות גבוהות מאד ברכיבה ובתקשורת עם בעלי חיים. הנאשם מתגורר בהתיישבות, ומידי פעם עלתה בליבו המחשבה האם עובדה זו תשפיע על עבודתו של הנאשם, אך בפועל הדבר לא השפיע בכלל. הנאשם השתתף באירועים רבים שהיחידה עורבה בהם, עם כל המגזרים ובכל הארץ, הנאשם הראה מוטיבציה גבוהה מאד לאירועים רגישים, והשקיע ימים כלילות לטובת ביצוע המשימות הקשות. פעמים רבות שלח את הנאשם לאירועים של קהילה ומשטרה בבתי ספר כיוון שהנאשם ידע להעביר לתלמידים את המסר בצורה מיוחדת. הנאשם עצמו נעים הליכות, שקט. הוא אדם דתי ובכל זאת הגיע תמיד למשימות.

בנוגע לאירוע דנן, ציין כי הסיטואציה בעמונה הייתה בלתי אפשרית לכוח הפרשים, הן לבעלי החיים והן לפרשים עצמם. בדרך כלל היחידה כלל לא מגיעה למגע עם מפירי הסדר כי הם תמיד בורחים, ובמקרה זה כל השיטות אותן למדו הפרשים, לא התאימו למציאות. הדגיש כי הסוס עצמו הוא מסוכן ולא צפוי.

זיו מוסקוביץ: מכיר את הנאשם מסוף שנת 1998, עת עבר לגור ביישוב של הנאשם. ביום שהגיעו ליישוב קיבלו את פניהם מספר משפחות וביניהם הנאשם, אשר מיד עזר לו להרכיב את ארון הספרים. הנאשם היה חבר בוועד המנהל של היישוב, ועשה זאת בהתנדבות. כן עשה דברים נוספים בהתנדבות כמו הקמת פינת חי. תרם גם לגמ"ח. התגייס תמיד לחלוקת מזון לנזקקים לפני החגים, עזר בשיפוץ בית הכנסת. ביקש מהנאשם להיות מלווה נשק בטיול שערך עם תלמידים שלו, והתלמידים זוכרים את הנאשם שעודד ותמך בהם.

4.  בטעוניו לעונש ציין ב"כ המאשימה כי הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות.